ת"צ 61855-03-17

תקציר

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, בטענה כי זו הפרה את חובתה להדפיס את סכום הפיקדון על בקבוקי הבירה שהיא מייצרת, בגודל הנדרש בחוק. לאחר דיון מקדמי הגיעו הצדדים לפשרה. על פי הסדר הפשרה, המבקש מושך את הבקשה תמורת פיצוי מהמשיב. תפקידו של בית המשפט הוא לאשר הסדר זה, לקבוע את שכרו ושכר טרחתו של המבקש ולהחליט האם לפטור את הצדדים מפרסום הסדר הפשרה. על בית המשפט לאשר את ההסתלקות כדי להבטיח את האינטרסים של חברי הקבוצה. עליה לבחון האם מדובר בתביעה מהותית או טריוויאלית, והאם אישור הסדר הפשרה עלול לפגוע ביכולת להגיש תובענות ייצוגיות בעתיד או לעודד הגשת תביעות סרק. במקרה דנן מצא בית המשפט כי מדובר בטענה מהותית, שכן אכן נפלה למשיבה תקלה בגודל סימון הפיקדון. עם זאת, התקלה תוקנה מאז, ולא ברור אם נגרם נזק כלשהו לחברי הקבוצה. בית המשפט שקל גם את קשייו של המבקש להוכיח את תביעתו האישית ואת הפופולריות המוגבלת של המשקה המדובר. מול זה מתאזן הצורך לאכוף את חוקי הגנת הצרכן ולהרתיע מפני הפרות. במקרה דנן תוקנה תקלה של המשיב, ואין צורך בהרתעה נוספת. לפיכך אישר בית המשפט את ההסתלקות והורה למשיבה לשלם למבקש 3,000 ₪ כגמול ו-12,000 ₪ כשכר טרחת עורך דין. בית המשפט גם פוטר את הצדדים מפרסום הסדר הפשרה, שכן הוא יגרום להוצאות מיותרות ולא יביא תועלת לקבוצה.