עת"מ 23727-10-18

תקציר

פסק הדין דן באישורה של תכנית ניהול וניטור סביבתי (למ"ס) מספר 4, העוסקת בעבודות פיתוח ודרכי גישה באתר חגית, חלק ממתווה הגז הטבעי של ישראל. העותרים, רשויות מקומיות ואיגודי סביבה, טענו כי יש לבטל את הלמ"ס בשל פגמים בתהליך אישורה ובמהותה. לטענתם, הלמ"ס פוצלה באופן מלאכותי מחלקים אחרים של הפרויקט, לא נצמדה למיקום המאושר של המיכל, התעלמה מחלופות ולא בחנה כראוי את ההשפעה על הסביבה והנוף. עם זאת, בית המשפט דחה את כל הטענות הללו. נמצא כי הליך האישור היה כדין וכי מוסדות התכנון בחנו ביסודיות את כל השיקולים והחלופות הרלוונטיים. בית המשפט הדגיש כי אין להתערב בהחלטות תכנוניות מקצועיות, וכי הלמ"ס אושרה באופן סביר על פי החוקים והתוכניות החלים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות העותרים בדבר מעמדם, עיתוי והצורך להוסיף משיבים נוספים, וקבע כי על העותרים לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.