ת"א 25231-12-16

תקציר

התובע, שהיה כמעט בן 18, נפגע בתאונה במפעל טמפו בו עבד באמצעות חברת כוח אדם. נסיבות התאונה תועדו בווידיאו. אין חולק כי התובעת עבדה בניגוד לחוק עבודת נוער וכי טמפו וחברת כוח האדם היו אחראיות שתיהן להבטחת בטיחות מקום העבודה של התובעת. מהסרטון עולה כי התובע נפגע ממכונה רובוטית בעת שניסה לחצות את דרכה, וכי לא ננקטו אמצעי בטיחות מספקים. הנתבעים טענו כי התובע אשם כולו או רובו בתאונה, אך השופט מצא כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובע וכי רשלנותם גרמה לתאונה. עוד קבע השופט כי התובע נשא באחריות מסוימת לתאונה, והעריך את אשמתו התורמת ב-10%. עוד קבעה השופטת כי טמפו וחברת כוח האדם אחראיות ביחד ולחוד לתאונה, אך חברת כוח האדם נושאת ב-15% מהאחריות ואילו טמפו נושאת ב-85% מהאחריות. השופט דחה את טענות הנתבעים כי צדדים אחרים, לרבות יצרני ומתקיני המכונה, צריכים לחלוק חלק מהאחריות. השופט הורה לנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך 533,000 ₪, בצירוף הוצאותיו ו-20% שכר טרחת עורך דין. סכום זה היה אמור להתחלק בין טמפו לבין חברת כוח האדם, כאשר טמפו הייתה אחראית ל-85% מהסכום. הודעות נגד צדדים שלישיים נדחו. לבסוף הורה השופט לטמפו ולחברת כוח האדם לשלם למוסד לביטוח לאומי סך של 1,159,405 שקלים - 85% מתביעת ההחזר - וכן הוצאות המוסד ושכר טרחת עורך דין.