ת"פ 2413-07-21

תקציר

בית המשפט דוחה את טענותיהם המקדמיות של הנאשמים לביטול כתב האישום נגדם. ראשית, חלקו הכללי של כתב האישום, המתווה את ההקשר של העבירות הנטענות, נמצא מנוסח כראוי ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום. בית המשפט מוצא כי ההתייחסות לאירועי מבצע "שומר החומות" מספקת הקשר רלוונטי לחלק מהאישומים ואינה פוגעת באופן בלתי הוגן בנאשם. בית המשפט גם מסרב למחוק סעיפים כלשהם מכתב האישום, ומציין כי הפרטים הכלולים בהם מותרים על פי דיני סדר הדין הפלילי ורלוונטיים לאישומים. שנית, חוקתיותן של הוראות החוק שהנאשם מואשם בהפרתן חורגת מתחום סמכותו של בית משפט השלום ויש להתייחס אליה ישירות בפני בית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט מציין כי ההוראות יושמו לעתים קרובות ונמצאו חוקתיות במקרים קודמים. עוד מדגיש בית המשפט כי חופש הביטוי, על אף היותו זכות חוקתית, אינו מוחלט ועליו לאזן בין זכויות חוקתיות אחרות כגון הזכות לחיים והביטחון האישי. שלישית, טענת האכיפה הבררנית מתקבלת בחלקה שכן הנתבע הביא ראיות מסוימות ליחס דיפרנציאלי. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי אין די בכך לבדו כדי להצדיק את ביטול כתב האישום, במיוחד בהתחשב בחוסר הבהירות ביחס לפרסומים של אנשים אחרים שהוזכרו על ידי ההגנה. בית המשפט מציע כי ניתן לשקול את התשתית הראייתית שניתנה במהלך גזר הדין אם הנאשם יורשע. פסק הדין קובע מועד שימוע לנאשם להגיב לכתב האישום.