תפ"ח 1045/06

תקציר

בית המשפט דחה את התנגדות הנאשמים להודאה בהתבטאויותיו החוץ-משפטיות של נאשם שותף כראיה. שני אחים, מוחמד וסולימאן אבו ג'אנם, הואשמו ברצח אחותם בגין חילול כבוד המשפחה. כל עדי התביעה העידו מלבד שני האחים, אחמד וסלאמה אבו ג'אנם, שמשפטם היה תלוי ועומד בפני הרכב אחר של בית המשפט. אחד האחים, סלאמה, הביע את רצונו להעיד בתיק הנוכחי אך רק לאחר שיעיד במשפטו שלו. הוא שתק וסירב לענות על שאלות התביעה. בית המשפט קבע כי סלאמה, למרות סירובו להעיד, עמד בדרישות כדי שהצהרותיו מחוץ למשפט יהיו קבילות כראיה. נקבע כי סלאמה היה "עד במשפט" וכי ניתנה לצדדים הזדמנות לחקור אותו, כנדרש בפקודת הראיות. בית המשפט הדגיש את האינטרסים של יעילות ואפקטיביות בהליך הפלילי, וקבע כי הם עולים על היתרונות התיאורטיים של דחיית העדות. זאת ועוד, זכויותיו של הנאשם השותף, לרבות זכותו מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה, לא פטרו אותו מחובת העדות בתיק הנוכחי. עוד ציין בית המשפט כי קשיים ארגוניים אינם מצדיקים שיבוש הליכים וכי דחיית התנגדות הנתבעים עולה בקנה אחד עם האינטרס המיידי של מערכת המשפט. משכך, קבע בית המשפט כי ניתן לקבל את דבריו של סלאמה כראיה, בכפוף לאישור מסירתם, והתנגדות הנתבעים נדחתה.