ת"א 12537-08-19

תקציר

הקרן לפיתוח החינוך הטכנולוגי במגזר הערבי, הנמצאת בהליכי פירוק, תבעה נתבע בגין שימוש בנכס שבבעלות הקרן מבלי לשלם את האגרות הנדרשות. התובעת, שמונתה כמנהלת מיוחדת לבחינת פעילות העמותה, מבקשת לקבל בחזרה דמי שימוש נאותים לתקופה שמתחילת שנת 2009 ועד סוף שנת 2016, בסך של 148,600 ₪. הנתבע טוען כי ניתנה לו רשות להשתמש בנכס מבלי לשלם אגרות כלשהן, אך התובע מכחיש טענה זו. לאחר בחינת חומר הראיות ושמיעת עדויות העדים, דוחה בית המשפט את טענות הנתבע וקובע כי הוא אכן עשה שימוש אישי ומסחרי בנכס ועליו לשלם דמי שכירות בגין התקופה הנדונה. בית המשפט ממנה גם שמאי מקרקעין שיעריך את שווי דמי השכירות של הנכס, והמומחה קובע כי הסכום הכולל הוא 210,516 ₪. עם זאת, מאחר שהתובעת לא תיקנה את התביעה לאחר קבלת חוות דעת המומחה, בית המשפט פוסק לטובת התובעת את מלוא הסכום שנתבע בתחילה, אשר בהפרשי הצמדה וריבית משפטית מסתכם נכון למועד מתן פסק הדין בכ-160,000 ₪. כמו כן, בשל התנהלותו הפרוצדורלית של הנתבע וחוסר שיתוף פעולה במהלך ההליך, בית המשפט מורה לו לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪. לנתבע ניתנת ארכה עד ליום 30.11.22 לבצע את התשלום, אחרת יוטלו עליו חיובים נוספים. בית המשפט מעניק לתובע זכות לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.