ת"א 58859-11-16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שתי עסקאות חילופי מקרקעין שבהן היו מעורבים הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ומספר גורמים, האחת בשנת 1961 והשנייה בשנת 1974. פסק הדין נועד ליישב מחלוקות בנוגע לבעלות על כמה חלקות אדמה בכפר ערערה. העסקה מ-1961, בין קק"ל לבין האחים עארף ושריף מלחם, כללה חילופי קרקעות, שבמסגרתם תקבל קק"ל בעלות מלאה על חלקה 24, ואילו עארף ושריף יקבלו בתמורה כמה חלקות. עם זאת, עסקה זו לא באה לידי ביטוי בטאבו, וחלק מהקרקעות המוחלפות נרשמו מאוחר יותר על שמם של אנשים אחרים. בעסקה מ-1974, בין קק"ל לבין עבדאללה מוחמד מרעי אלדעי, הובטח להעביר את הבעלות על חלק מחלקה 24 לאל-דאיעי בתמורה לאדמות ממנו. גם בורסה זו לא נרשמה רשמית. סיבוכים התעוררו עקב טענות סותרות לבעלות, העברות קרקעות לא רשומות וסכסוכים על מעורבותם של עארף, שריף ואחיהם רג'יב. בית המשפט היה צריך לקבוע את תוקפם והשלכותיהם של הסכמי חליפין אלה. מסקנת פסק הדין היא כי שני הסכמי החליפין תקפים ויש לכבדם. נמצא כי התנהלותם של כל הצדדים המעורבים מעידה על הכרתם בתוקפם של ההסכמים, שכן הם פעלו בהתאם בכך שהחזיקו במקרקעין המוחלפים וניצלו אותם. באופן משמעותי, יורשיהם של עארף ושריף קיבלו קרקעות מקק"ל ובנו בתים וניצלו את החלקות, מתוך הכרה במחויבותם לקיים את העסקה. לגבי חלקה 24 קובע בית המשפט כי יורשי עארף ושריף מחויבים להתחייבות קודמיהם להחליף את החלקה, למרות טענותיהם ההפוכות. פסק הדין מורה כי הבעלות בחלקות נשוא ההחלפה משנת 1961 תירשם על שם הנמענים, כאשר חלק מההוראות תלויות בקביעת תנאים מסוימים. פיצויים כספיים וחשבונאות מתוארים למצבים בהם לא ניתן לעמוד בתנאים המדויקים של ההחלפות. חשוב לציין, כי בית המשפט דוחה את הטענה כי ההסכמים חוסים תחת חוק ההתיישנות או עקרונות השיהוי, תוך ציון זכויותיהם השוויוניות של הרוכשים והתנהלות הצדדים. לבסוף, ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יישאו יורשיו של שריף, ביחד ולחוד.