ע"מ 3/00

תקציר

השופטת, אל"מ מאיה הלר, פותחת בכך שהיא מאשרת כי קיימות די ראיות לביסוס האישומים נגד המערער, הכוללים אספקה ושימוש בקנאביס בעת שירות צבאי קבע, מילוי תפקיד פיקודי ומכירת סמים לחיילים. המערער הודה באישומים ומסר פרטים על מעשיו בחקירותיו. בנוסף, דגימת שתן אישרה את השימוש בקנאביס. לאחר מכן מתייחס השופט לטענת ההפליה נגד המערער וקובע כי אין ראיות התומכות בה. טענת המערער כי היה צריך לעצור גם אדם נוסף שהיה מעורב בפרשה מופרכת על ידי התשתית הראייתית השונה של שני המקרים. נוכח חומרת האישומים, מעמדו של המערער בהיררכיה הצבאית והסכנה הנשקפת ממעשיו, מקיים השופט את חזקת המסוכנות הסטטוטורית, המצדיקה את המשך מעצרו. השופט בוחן את טענת ההגנה לשחרור המערער לשיקום, ומציין כי סיים לאחרונה את שירותו הצבאי וכי העבירות בוצעו לכאורה בשל התמכרות לסמים. עם זאת, השופטת מדגישה כי היה מקום לפעול על פי הנוהל הראוי להערכת התמכרויות ולקביעת תכנית טיפול מתאימה. זה כולל הערכה של פסיכיאטר או קצין מבחן, שלא נערכה במקרה זה. תחת זאת, ביקשה ההגנה חוות דעת של מתאם אחר, ואין בכך כדי להוות הצדקה מספקת לסטות מהנוהל החוקי. מאחר שיש די ראיות לכאורה לביסוס כתב האישום, ולא בוצע ההליך הראוי להערכת התמכרויות, מגיעה השופטת למסקנה כי אין הצדקה לשחרורו של המערער בשלב זה. לפיכך, הערעור לשחרורו נדחה, והמערער יישאר במעצר, אם כי ההגנה יכולה לבקש דיון חוזר אם תסקיר מעצר ימליץ על חלופה.