תאד"מ 35691-07-22

תקציר

בית המשפט קבע כי פרסום של נתבע על עורך דין תובע מהווה לשון הרע. הפרסום כלל תכנים פוגעניים ומשפילים על יכולותיו המקצועיות ויושרתו של עורך הדין, לרבות הטענה כי הוא "גנב". הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס הגנת האמת בפרסום, שכן חלק מטענותיהם לא הוזכרו בכתב ההגנה והיוו הרחבה של חזית אסורה. בנוסף, טענות הנתבע בדבר רשלנות עורך הדין לא היו ספציפיות או מוכחות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע נפגע מהתנהלותו של עורך הדין במהלך הייצוג וכי חלק מטענות הפרסום נכונות. בית המשפט קיבל גם את טענת הנתבעת כי חלק מרכיבי התוכן היוו הבעת דעה, שכן הם שיקפו את החוויה האישית של הנתבע. באשר לסעד פסק בית המשפט לעורך הדין התובע פיצויים בסך 6,500 ₪ והורה לנתבע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪, סכומים שבית המשפט מצא לנכון בהתחשב בנסיבות העניין ובהצלחה החלקית של טענות הנתבע. ההחלטה התקבלה על בסיס מבחן אובייקטיבי של פוטנציאל הפגיעה של הפרסום בשמו הטוב של התובע ובהתחשב בנסיבות המקרה.