ע"פ 250/05

תקציר

הערעור מתייחס לעניינם של ארבעה משיבים שהואשמו בציד חיית בר מוגנת, ציד עם כלבים וציד ללא רישיון. המשיבים הכחישו את הטענות. בית משפט קמא זיכה את כל המשיבים מהאישומים. המערער סבור כי שגה בית משפט קמא במסקנותיו וטוען כי אין למשיבים הגנה תקפה. לגבי המשיבים 2 ו-3 אין מחלוקת כי הם לא ביצעו את הירי ואין ראיות למעורבותם, ועל כן יש לזכות אותם. באשר למשיב 1, אשר לחץ על ההדק, מגיע בית המשפט למסקנה כי צדק בית משפט קמא לקבל את הגנת הטעות הכנה שלו, חרף ריבוי הגרסאות שהציג. השופט מציין כי טענת המשיב כי הגירית נתפסה בטעות כחזיר בר אינה סבירה, אך טענת המשיב כי הציד לא היה מתוכנן מראש וייתכן שהופעתה היומיומית של הגירית תרמה לטעות, ויתרונות הספק פועלים לטובתו. לפיכך, יש לזכות גם את המשיב 1. עם זאת, המשיב 4, שעודד את הכלבים לשטוף את הגירית, השתתף באופן פעיל בציד ואין לראות בו רק כמי שמלווה את האחרים. מכיוון שאין לו רישיון ציד, הוא אשם בציד ללא רישיון. התיק מוחזר לבית המשפט קמא לשמיעת העונשים. החלטת הרוב מקבלת אפוא את הערעור בחלקו, והרשיעה את המשיבים 1 ו-4 תוך שהיא מאשרת את זיכויים של 2 ו-3.