המ"ש 8517-09-24

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש להארכת מועד המשפט, בעקבות דו"ח שהוגש נגדו בגין שימוש בטלפון בעת נהיגה ללא דיבורית. המבקש לא הכחיש את קבלת הדו"ח, אך טען כי נפלו בו כשלים משמעותיים וביקש לקיים משפט כדי למנוע עיוות דין. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר של למעלה משנתיים, והדו"ח שולם במסגרת הזמן הקבועה, מה שנחשב להודאה באשמה. המבקש לא סיפק סיבה מוצדקת לעיכוב ולא הסביר את נסיבות תשלום הדו"ח. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי לא קיים חשש לעיוות דין וכי טענות המבקש נעדרות ראיות תומכות. עקרון סופיות הדיון והיעדר נסיבות חריגות שקלו לטובת דחיית הבקשה. גם האמצעים המתקנים שננקטו עקב צבירת נקודות נמצאו בלתי רלוונטיים להליך. בסופו של דבר, הדגיש בית המשפט את חשיבות העמידה במועדים פרוצדורליים וקבע כי נסיבותיו האישיות של המבקש אינן מצדיקות את היענות לבקשה, במיוחד בהתחשב באיחור בהגשה ובהיעדר נימוקים משכנעים. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, והבקשה נדחתה.