ע"ב 601306/98

תקציר

מדובר בשלושה מערערים שהיו עובדים סטטוטוריים של עיריית בת ים ופרשו לגמלאות בנסיבות חריגות. תנאי הפרישה שלהם, לרבות פנסיה והטבות כספיות אחרות, נקבעו על ידי העירייה באמצעות פסקי בוררות, שאושרו מאוחר יותר על ידי בית המשפט המחוזי. הממונה על השכר במשרד האוצר הפעיל את סמכותו לפי חוק יסודות התקציב וקבע כי יש להפחית את קצבת הפרישה המשולמת למערערים, שכן הם חרגו מהמקובל בשירות הציבורי. העירייה הודיעה למערערים על התיקון בשיעורי הפנסיה שלהם. המערערים ערערו על ההחלטה וטענו כי סמכותו של הממונה הופעלה שלא כדין וכי תנאי הפרישה שלהם כדין. בית המשפט קבע, כי לנציב נתונה סמכות להתערב בתנאי הפרישה של המערערים, שכן הם נקבעו ללא אישורו וחרגו מהנוהג המקובל בשירות הציבורי. עוד נמצא כי טענות המערערים בדבר פגמים פרוצדורליים בהחלטת הנציב, כגון שיהוי, היעדר זכות שימוע ומשוא פנים, אינן משכנעות. עוד קבע בית המשפט כי תנאי הפרישה היו חריגים וחרגו באופן משמעותי מהנורמה, והחלטת הממונה להפחית את הקצבאות הייתה סבירה ושקולה. לפיכך נדחו הערעורים, וכל מערער חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת המדינה.