ת"א 4646-11-13

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי תביעת התובעים לתשלום שכר טרחת עורך דין מתקבלת באופן חלקי, אך חלקים מסוימים חוסים תחת תקופת ההתיישנות. התובעים לא הוכיחו כי החריגים לתקופת ההתיישנות חלים בעניינם. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת התובעים כי יש לספור את תקופת ההתיישנות מיום דחייתם, שכן לא מדובר בחוזה יחס ארוך טווח. עוד קבעה השופטת כי אין לדחות את התביעה מחמת שיהוי, למרות שהיה שיהוי בהגשת התביעה, שכן לא הוכח כי התובעים פעלו בחוסר תום לב או שמצבם של הנתבעים השתנה לרעה עקב השיהוי. עם זאת, השופטת ציינה כי טענות הנתבעים לנזק ראייתי עקב השיהוי עשויות להיות מוצדקות ויש להמשיך ולבחון אותן במהלך ההליך. התובעים חויבו לשאת בהוצאות הבקשה ולשקול האם יש להעביר את סכום התביעה לבית משפט השלום. התיק נקבע לדיון קדם משפט, והצדדים עודדו לשקול גישור.