בש"פ 2146/10

תקציר

השופט דחה את הערעור על מעצרו של המערער בנימוק של ראיות מספיקות לכאורה שהוצגו נגדו. הראיות כללו תצפיות על קשריו עם סוכן משטרתי, הצהרות של אחיו שהפליל אותו בניסיון להבריח סמים לכלא, ושיחות טלפון שסתרו את הצהרותיו שלו. אמנם לא ניתן לתאר את הראיות כ"הרמטיות", אך השופט הדגיש כי סטנדרט הראיות לכאורה הוא צופה פני עתיד ואינו דורש ודאות מוחלטת. באשר לעילת המעצר, השופט הסכים עם האישום של ניסיון לסחר בסמים, שיש לו אותן השלכות משפטיות כמו עסקה שהושלמה. שיקולים מעשיים תמכו אף הם בחזקת המסוכנות במקרה זה. זאת ועוד, המערער הואשם בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי, דבר שהצדיק עוד יותר את מעצרו. השופט הסכים עם קביעת בית המשפט המחוזי כי אין חלופת מעצר ראויה, נוכח חומרתן של עבירות הסמים וחלקו המשמעותי של המערער בניסיון ההברחה. תסקיר מעצר בית לא נמצא הכרחי במקרה זה, שכן תפקידו של המערער חרג מעבר להיותו שולי, היה לו עבר פלילי קודם, והסבריו לא היו מספקים. לפיכך, הערעור על המעצר נדחה.