ע"א 5139/08

תקציר

עורך דין ישראלי, המערער, תבע את מרשו בגין אי תשלום שכר טרחה. בית משפט השלום בתל אביב-יפו נעתר לבקשת הלקוח להתגונן מפני התביעה, אך גם העיר כמה הערות על המערער ועל החוזה שחתם עם הלקוח. המערער ביקש מהשופט לפסול את עצמו, אך הבקשה נדחתה. לאחר מכן ערער המערער על ההחלטה שלא לפסול את השופט. החלטת הערעור, שנכתבה על ידי השופט אליקים רובינשטיין וניתנה ביום 3.11.2008, דחתה את הערעור. פסק דינו של השופט רובינשטיין דן באמות המידה לפסיקה שיפוטית ומציין כי עיקר טענותיו של המערער מכוונות להחלטות קודמות של בית המשפט בתיק, שאינן עילה מוצדקת לפסילה. עוד כותבת השופטת כי דברי בית המשפט על הקהילה המשפטית והחוזה הנדון אינם מהווים עילה לפסילה, שכן הם הערות כלליות ואינם מצביעים על הטיה כלשהי כלפי המערערת. ההחלטה מדגישה כי המבחן לפסילה הוא האם השופט גיבש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים, מה שלא היה המקרה כאן. משכך, נדחתה העתירה לפסול את השופט, והמערער לא קיבל את הסעד שביקש.