ו"ע 13485-04-17

תקציר

פסק הדין בתיק זה מתייחס לערעור על שומת מס שהגישה יעלה - נדל"ן השקעות ומסחר בע"מ (המערערת) נגד מנהל מיסוי מקרקעין בירושלים. הערעור מערער על שומת מס משנת 2012 הקשורה לעסקה משנת 1996, בסך 7,521,585 ₪, כולל מיסים וקנסות. השופט פותח בהתוויית הכלל בערעורי מס, לפיו יש להעלות את כל הטענות במהלך הליך ההשגה, והערעור מוגבל להיקף המחלוקת הראשונית. אמנם כלל זה קיים כדי להבטיח מסגרת ברורה, אך ישנם מקרים חריגים בהם מתקבלות תביעות חדשות במהלך הערעור. השופט מציין כי גמישות זו נדרשת כדי להבטיח שומת מס אמיתית ולמנוע עוול פרוצדורלי. לאחר בחינת נסיבותיו הספציפיות של המקרה, השופט מגיע למסקנה כי אכן מדובר במקרה חריג. השיהוי המשמעותי של השומה (16 שנה לאחר ביצוע העסקה) והסכום הניכר הכרוך בה, לרבות ריבית כבדה, הצמדה וקנסות, מצדיקים גישה זהירה ועניינית. בנוסף, בית המשפט העליון קיבל בעבר את טענותיו המהותיות של המערער בערעור בנושא. השופט שוקל גם את הסברו של המערער לאי הכללת כל הטענות בהתנגדות הראשונית, שהוגשה למעלה מ-20 שנה לאחר המכירה. המערער ציין כי חלוף הזמן מקשה על איתור מסמכים רלוונטיים, והשופט מקבל זאת כהסבר סביר. מתן אפשרות למערערת להציג את מלוא טיעוניה לא יגרום נזק פרוצדורלי ולא יפסול את הליך שומת המס. כמו כן, השופט שוקל את השפעת השומה על בעל המניות, שעשוי אף הוא להיות מושפע מההליך, ומגיע למסקנה כי עליו לקבל את יומו בבית המשפט. בסופו של דבר, השאיפה לשומת מס אמיתית, המשקפת את העובדות ואת הדין, מטה את הכף לטובת שמיעת טענותיו החדשות של המערער. לאור נסיבות חריגות אלה, מחליטה השופטת לדחות את הבקשה, ומאפשרת למערערת להציג את מלוא טענותיה במסגרת הליך הערעור. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, ולשני הצדדים ניתנים מועדים להגשת תצהירי עדות ראשונית. ניתן לפרסם את פסק הדין, והדיון בערעור נקבע ליולי 2020.