ב"ל 46151-03-20

תקציר

התובע, שעבד בחנות תבלינים, הגיש תביעה נגד הנתבע בדרישה לפיצויי פגיעה. התביעה התבססה על שני אירועים נפרדים: מקרה מיקרוטראומה ואירוע תאונה מיום 2.3.2015. השופט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו לטענת המיקרוטראומה. הם מצאו כי עבודתה של התובעת כללה פעילויות שונות ומשקולות שונות, לרבות נשיאת שקים, הליכה עם משאות על כתפיהם, פריקה, העמסה וסידור מדפים. פעולות אלה בוצעו באופן דינמי ללא שגרה או סדר ספציפיים. בעוד העבודה הייתה כרוכה בעבודה פיזית, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את האופי החוזר של התנועות לאורך תקופה משמעותית, כנדרש על פי תיאוריית המיקרוטראומה. לפיכך, התביעה נדחתה בעילות אלה. עם זאת, השופט מצא צדק בתביעת התובע בנוגע לאירוע התאונה ביום 2.3.2015. התובע ועדיו סיפקו תיאור עקבי של האירוע, שהתרחש כאשר התובע הרים תיק במשקל 25 ק"ג וחש כאבים עזים בגב התחתון. השופטת קיבלה גרסה זו של האירועים, ומצאה את עדותם של התובעים ושל עדויותיהם מהימנה. בנוסף, ציינה השופטת כי היעדר רישומים רפואיים מקבילים התומכים בגרסתו של התובע אינו מהווה עילה מספקת לדחיית תביעתם, במיוחד בהתחשב בהסבר האמין של התובע להיעדר התיעוד. לסיכום, השופט פסק באופן חלקי לטובת התובע, וקיבל את התביעה רק ביחס לאירוע התאונה ביום 2.3.2015. משכך, חויבה הנתבעת לפצות את התובע בגין הוצאותיהם, בסך 2,500 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. עוד ציינה השופטת כי אם הנתבעת לא תעמוד בתשלום בתוך הזמן הנקוב, יחולו עליה חיובים נוספים כנדרש בחוק.