תמ"ש 34175-09-13

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על מסמך עליו חתמו אם ושני ילדיה בדבר חלוקת רכושה, המכונה העיזבון, בעודה בחיים. התובעים, אם ובנה, טענו כי המסמך הוא נספח לצוואת האם, שנחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת, הטעיה וכפייה על ידי הנתבעים – בנה השני של האם ואשתו. לטענתם, יש לראות במסמך פסול. מנגד, טענו הנתבעים כי מדובר בהסכם נפרד המסדיר את הזכויות והחובות של כל הצדדים המעורבים בנוגע לירושה במהלך חייה של האם. עוד טענו האם ובנה כי לא הבינו את תוכנו של המסמך, שכן הוא לא הוסבר להם ולא ניתנה להם הזדמנות לעיין בו. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות התובעים אינן עקביות ואינן אמינות. נפסק כי התובעים היו מודעים לתוכנו של המסמך והסכימו לו, למרות טענותיהם אחרת. יתר על כן, בית המשפט קבע כי המסמך אינו חלק בלתי נפרד מהצוואה אלא הסכם נפרד. כותרת המסמך, "נספח לצוואה", לא נראתה כמשקפת את טיבו ואת תוכנו. תחת זאת, בית המשפט מצא כי המסמך מהווה מתנה בחיים, שמטרתה להסדיר את העברת הזכויות בעיזבון במהלך חייה של האם. לפיכך, המסמך נחשב להסכם נפרד, ותביעת התובעים נדחתה. עוד נקבע בפסק הדין כי על הצדדים להגיש רשימת מועדים לקביעת קדם משפט והתיר את פרסום פסק הדין מבלי לחשוף את שמותיהם או פרטים מזהים כלשהם של הצדדים המעורבים.