ע"א 716/81

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי אין לבטל אוטומטית את תניית השיפוי בהסכם גירושין, המשחררת לא פעם את האב מחובתו לשלם מזונות לילדו, אלא לבחון אותה בקפידה, כדי לוודא שהיא אינה פוגעת בקטין. נטל ההוכחה מוטל על האישה להוכיח כי הסעיף עלול לפגוע בילד, תוך שימוש בסטנדרט ההוכחה של המשפט האזרחי. למרות שבית המשפט לא קיבל את תביעת האב לשיפוי במקרה זה, פסק הדין מאפשר אפשרות לתבוע שיפוי עם הגעת הילד לבגרות. החוק מתייחס לערבים ולחייבים העיקריים באופן שווה, כך שהאב לא יכול לדרוש תשלום מהסב אם לאם אין את הכסף. עוד מדגיש פסק הדין כי הדין הישראלי והדין העברי מחייבים אב יהודי לספק את צרכיו החיוניים של ילדו הקטין. פסק דין זה נועד להגן על טובת הילד תוך כיבוד הסכמי גירושין, תוך איזון בכך שהוא מאפשר סעיפים אך מבטיח שהם אינם פוגעים בטובת הילד. במקרה ספציפי זה, הכנסתה המוגבלת של האם כעוזרת בית, בשילוב שכרו הגבוה יותר של האב, הביאו את בית המשפט לבטל את חובת השיפוי של האם ולהטיל את האחריות הבלעדית למזונות על האב.