בג"צ 7186/06

תקציר

העותרים, ובהם חברי מועצת עיריית חולון, ביקשו לבטל את חוק העזר לחולון (שירותי ביטחון וביטחון), שקבע אגרה למימון סיורים לביטחון העיר, ודרשו את החזרת האגרות שנגבו. חוק העזר התקבל בעקבות חוזר משרד הפנים המאפשר לעיריות לגבות אגרות אבטחה אך רק עבור רכיבים לא מתוקצבים. נדרש אישור מהמשרד, וחוק העזר נדחה בשל אי התאמה להנחיות הביטחון. העותרים טענו כי חוק העזר כלל באופן פסול הגנה על רכוש והיה מיותר לאחר האינתיפאדה, וטענו כי הוא מסיט באופן בלתי סביר את העלויות שנועדו לשירותים הניתנים על ידי המשטרה לתושבים. המשרד טען לעיכוב בעתירות ובציות לחוק, ואילו העירייה הגנה על האגרה כנדרש ונבחנה כראוי. לאחר מכן התנהלו דיונים בנוגע לסמכות המוניציפלית בתחום הביטחון, מניעים כספיים אפשריים לאימוץ אגרות ומנגנון מימון נכון. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי חוק העזר אינו חוקי בשל פגמים פרוצדורליים ופערים בין השימוש המיועד לבין השימוש בפועל בסיור, והדגיש את הצורך בקריטריונים ברורים יותר ובפיקוח מספק של המשרד. נקבעה תקופת מעבר לבחינה מחדש, ללא החזר אגרות שנגבו, תוך הכרה בהשלכות רחבות יותר על חוקי עזר דומים ברשויות אחרות. פסק הדין משקף מתחים בין רשויות מקומיות ומרכזיות ומדגיש את המורכבות של התערבויות מוניציפליות בתחומי ביטחון המנוהלים באופן מסורתי על ידי המדינה.