עב"ל 515/05

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית סביב סעיף 405 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו זכאותם של תושבי קבע להטבות. סעיף זה קובע כי ההטבות הן פרוספקטיביות ולא רטרואקטיביות, כלומר הן מתחילות ממועד ההכרה בתושבות קבע. מטרת הוראה זו היא להבטיח כי ההטבות ניתנות לצרכים שוטפים ולנהל את המשאבים המוגבלים הזמינים. פסק הדין מדגיש את אופייה החוקתי והצהרתי של תושבות הקבע, תוך הבחנה בין ההכרה בדיעבד בה לבין ההיבט החוקתי שלה, המקנה זכויות הנובעות ממעמד חדש זה. במקרה דנן, המערער, שהפך לתושב קבע מוכר בשנת 1999, לא עמד בתנאים המצטברים הקבועים בסעיף 196 לחוק הביטוח הלאומי לקבלת קצבת נכות. בית המשפט מכיר בכך שנכותה של המערערת החלה בלידתה ולא נבעה ממעמדה כתושבת ישראל. אשר על כן, הערעור נדחה, ומאשר את תחולתה הפרוספקטיבית של הזכאות לגמלה כאמור בסעיף 405.