רע"א 10475/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. המחלוקת הראשונית הייתה בין משיב שהגיש תביעה לפסק דין מקוצר להוצאת ידו של המבקש מנכס בקריית אתא. המשיב ביקש רשות לפצל סעדים, וזה ניתן, וניתן פסק דין לטובת המשיב. עם זאת, טען המבקש כי יש לבטל את פסק הדין מאחר שבקשתם לחופשה לצורך התגוננות לא נלקחה בחשבון. רשם בית משפט השלום הסכים וביטל את פסק הדין, אך רק ביחס לצו הפינוי. הדבר הוביל לתביעה נוספת לדמי שימוש ראויים, אותה ביקש המבקש לדחות, בטענה כי גם רשות פיצול הסעדים בוטלה. בקשה זו נדחתה, והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, שגם היא נדחתה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו בפני הרשויות הגבוהות יותר, אשר נדחתה אף היא, תוך ציון פסק הדין כי ההחלטה שלהלן מוצדקת. עוד העירה השופטת כי גופים ציבוריים צריכים להיות בעלי "רף גבוה יותר של התדיינות פרוצדורלית" ועליהם לשקול היטב טיעונים פרוצדורליים בטרם ישתמשו בהם, אם כי במקרה זה לא התגלה כל פגם פורמלי מצד המשיב. השופטת סיימה בהדגישה, כי אין לפרש את ההחלטה שלא להיעתר לבקשת רשות הערעור כהכרעה מהותית לגופו של עניין. פסק דין זה, מיום כ"ה כסלו תשס"ו (26.12.05), אישר אפוא את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את בקשת רשות הערעור של המבקש.