עח"ק 2593-03-09

תקציר

הערעור מתייחס לבקשת אגודה שיתופית, המפיקה ומספקת מים לצרכים חקלאיים, להגדיל את רישיון הפקת המים לשנת 2009 שניתן על ידי המשיב. המערערת טוענת כי החלטת המשיב להפחית את כמות המים שהוקצתה לשנים 2008 ו-2009 הייתה בלתי סבירה ויצרה עיוותים. לטענתה, היא זכתה ליחס לא הוגן בהשוואה למגזרים אחרים וכי צמצום הקצאת המים יגרום לה לפשיטת רגל ותפגע בחבריה. המערערת מוסיפה וטוענת כי הכללים עליהם ביססה המשיבה את החלטתה נקבעו שלא כדין וכי המשיבה לא שקלה כראוי את נסיבותיה הספציפיות של המערערת בעת קביעת רישיון הייצור לשתי השנים. המשיבה טוענת כי החלטותיה בנוגע להקצאת המים היו סבירות והתקבלו לאחר שקילה ראויה של כל הגורמים הרלוונטיים. עוד נטען, כי המערערת לא השתמשה באפיקים שעמדו לרשותה כדי לערער על ההקצאה לשנת 2008 ולבקש תוספת מים לשנת 2009 ועל כן יש לדחות את ערעורה. לאחר בחינת הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים, מגיע השופט למסקנה כי החלטות המשיב התקבלו כדין ולאחר שקילה ראויה של הגורמים הרלוונטיים. השופטת מדגישה כי הקצאת המים היא הליך שנתי שאינו יוצר זכויות קנייניות כלשהן עבור המערערת ונבחן מחדש בהתאם לנסיבות משק המים. יתר על כן, המערערת לא ניצלה את ההזדמנויות העומדות בפניה כדי לערער על ההקצאה לשנת 2008 ולבקש תוספת מים לשנת 2009 באמצעות הרשויות הרלוונטיות. לפיכך, מציע השופט לדחות את הערעור. שני נציגי הציבור מסכימים עם סיכום השופט והערעור נדחה פה אחד. כל צד מצווה לשאת בהוצאותיו.