ע"א 2634/09

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת משפטית מורכבת הנוגעת להתערבות ביחסים עסקיים, תביעות חשבונאיות, הפרת פטנט ופיצויים נלווים. בתחילה, פסק הבוררות מנע מהמערערים לטעון כי המשיבים התערבו בהתקשרות שלהם עם אירידלקו, מה שהוביל לדחיית הערעור העיקרי ולקבלת הערעור שכנגד, תוך ביטול פיצוי בסך 30,000 ₪. טענות בדבר דיווח כוזב של המשיבים נדחו מאחר שהמערערים לא הביאו ראיות הסותרות את גרסותיו של המשיב, כאשר בית המשפט תומך בהסתמכותו של בית משפט קמא על עדותו של רו"ח אגם. למרות שהמערערים טענו לפיצוי גבוה יותר בהתבסס על הגדלת רווחי המשיב לכאורה בסך 385,000 דולר, אישר בית המשפט את פסיקת המשפט בסך 200,000 דולר, בהתאם לסעיף 183 לחוק הפטנטים, הרואה בנזקים ישירים ובהיקף הפרה ללא כפל פיצוי. בית המשפט לא מצא בסיס לפיצויים נוספים בגין אובדן הזדמנויות לפיתוח פטנטים ופגיעה במוניטין עקב היעדר הוכחה מספקת מצד המערערים. עוד נדחתה התביעה לפיצויים עונשיים, וקבעה כי קבלת הבוררות על ידי המשיבים שוללת טענות להפרה מכוונת. תביעה אישית נגד מנהל המשיב נדחתה אף היא, בהיעדר ראיות לחריגה מנורמות התאגיד. בענייני עלות וריבית, לא ראה בית המשפט טעם לתקן את קביעותיו של בית משפט קמא, תוך הדגשת סמכויות שיקול הדעת הממצה של בתי המשפט הפרוצדורליים בעניינים אלה. בסופו של דבר, בית המשפט לערעורים קבע כי המשפט הראשוני טיפל כראוי בהערכות מהימנות ובממצאים עובדתיים, כל זאת תוך שמירה על עמידה באמות מידה משפטיות קיימות והתאמה אפקטיבית של הפיצוי להפסד בפועל של המערער. ההחלטה הסתיימה בהסכמה בין השופטים, המאשרת את פסק הדין לדחות את הערעור תוך קבלת הערעור שכנגד, ללא צו הוצאות.