ע"פ 1609/03

תקציר

בפסק הדין מיום 8.10.03 התייחס בית המשפט העליון לשלושה ערעורים הנוגעים לפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניינם של סמיון דושקר וולדימיר בוריסוב. סמיון הורשע במקור בשתי עבירות של סרסרות, כליאת שווא ותקיפה, אך זוכה מעבירות של סחר בבני אדם לזנות ועבירות נלוות. המדינה ערערה על זיכויו של סמיון, וטענה כי הראיות הנסיבתיות מצביעות על כך שהוא עסק בסחר בכך ש"רכש" את המתלוננות, סבטלנה ואירנה, לזנות. בית המשפט העליון הסכים עם התביעה, והדגיש את הצורך בפרשנות מרחיבה של "התחשבות" בעבירות סחר, והדגיש את שליטתו של סמיון במתלוננים כבעלת בעלות המעידה על סחר בבני אדם. כתוצאה מכך, הם ביטלו את זיכויו של הערכאה הנמוכה יותר והרשיעו את סמיון בעבירות סחר, תוך הדגשת טבעו הנתעב של הסחר כדומה לעבדות המודרנית. בנוסף, בית המשפט בחן את פעולותיו של סמיון בסיוע לזנות, והעריך אם מדובר ב"נסיבות מחמירות", כגון שימוש באיומים או ניצול נקודות התורפה של המתלוננות. לגופו של עניין בטענות אלה, אושרו האישומים נגד סמיון תחת סעיפים המפרטים נסיבות מחמירות. הדבר הוביל לדחיית ערעורו של סמיון על חומרת עונשו, בעוד ערעורו של ולדימיר על הרשעתו בסיוע לסחר נדחה גם הוא, לאור הרשעתו של סמיון בסחר שאושר כעת. התיק הועבר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן גזר דין לאור הרשעות נוספות אלה, כאשר השופטים א' ריבלין וש' ג'ובראן הסכימו עם פסק דינו של המשנה לנשיאה אור.