בש"א 5894/18

תקציר

השופט דחה את הבקשה לאיחוד שתי תביעות משפטיות בשל השלבים השונים שלהן בהליך ההתדיינות המשפטית. תביעה אחת, הנוגעת לפיצויי חלוקה, מתקדמת וקרובה לסיומה, ואילו תביעתה של מנורה לא התקדמה עד כה. הבדל זה בהתקדמות מונע בדרך כלל איחוד, כפי שניתן לראות בתקדימים כמו Macover v. קלינגהופר ואלדן תחבורה בע"מ נ' לב. גם הגשתה המאוחרת של בקשת האיחוד השפיעה על ההחלטה, שכן היא עלולה לאפשר טקטיקות משפטיות אסטרטגיות שעלולות לסבך את העניינים ולערער את הצדק. בית המשפט הדגיש את העומס הגדול יותר על התובעים, שחייבים להפריך את כל טענות ההגנה כדי להצליח, לעומת נתבעים הזקוקים לתביעה מוצלחת אחת בלבד. סמיכותו של התובע לסיום תביעתו ולקבלת סעד כספי פוטנציאלי נחשבה משמעותית יותר מכל תועלת מאיחוד תיקים. בית המשפט חלק על טענתה של מנורה כי מדובר בשאלות זהות, וציין כי הנזקים בכל תביעה היו שונים והעלו סוגיות משפטיות שונות הקשורות לסיבתיות וריחוק. למרות ששתי התביעות חפפו את האחריות לנזקים, חפיפה זו לא הספיקה כדי להצדיק איחוד. כלל הרשלנות הקיים, "הדבר מדבר בעד עצמו", נקבע כמתאים לפתרון סוגיות אחריות ללא סיכון של ממצאים בלתי עקביים של בית המשפט. בעקבות זאת נדחתה הבקשה, ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ חויבה לשלם לא.ד. הפצות בע"מ הוצאות משפט בסך 2,000 ₪. ההחלטה ניתנה ביום 19.8.2018.