תת"ע 1096-02-19

תקציר

הנאשם בתיק זה הורשע בשני כתבי אישום בגין ריבוי עבירות תנועה. אלה כללו נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה תחת השפעת סמים – כל אלה בוצעו תוך פרק זמן קצר. התביעה טענה לעונש חמור, תוך שימת דגש על עברו התעבורתי של הנאשם וחומרת העבירות, וביקשה מאסר בפועל ותקופת פסילה ממושכת. עם זאת, השופט הכיר בגילו הצעיר של הנאשם ובשיקומו המוצלח, תוך חריגה מהעונש המקובל במקרים כאלה. במקום להטיל מאסר בפועל, השופט הורה על מאסר על תנאי, במטרה לתמוך בהמשך שיקומו של הנאשם. גזר הדין כלל 40 חודשי פסילה, 10 חודשי פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וצו מבחן לשנה. השופטת הדגישה את אופייה החריג של פסק דין זה, המבוסס על שיקומו המוצלח של הנאשם ועל התקווה כי הזדמנות זו תסייע לו לחיות חיים שומרי חוק. פסק הדין ציין גם את הערכים החברתיים הנפגעים מהעבירות ואת מדיניות הענישה הרווחת בגין עבירות מסוג זה. הנאשם הוזהר מפני ההשלכות של אי עמידה בתנאי העונש.