ע"א 35272/01

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. בערעור נטען כי החלטותיו הפרוצדורליות של בית המשפט המחוזי, כגון דחיית דחייה וניהול זימונים לעדים, הוכיחו משוא פנים והצדיקו פסילה. עם זאת, פסק הדין קובע כי החלטות פרוצדורליות, גם אם אינן מוצאות חן בעיני צד, אינן מצדיקות אוטומטית פסילה. במקום זאת, יש לערער על החלטות כאלה באמצעות ערעורים או בקשות, תוך התמקדות בהחלטה עצמה ולא במקבל ההחלטות. טענות המערערים, על אף היותן חששות סובייקטיביים, אינן מציגות נפקות ממשית של משוא פנים. יתר על כן, גם בקשת הפסילה השנייה, המבוססת על החלטת בית המשפט בעניין זימון עדים, אינה מספקת בסיס סביר לחשש מפני משוא פנים. בכך מאשר פסק הדין את החלטת בית המשפט המחוזי ודוחה את הערעור, תוך חיוב המערערים בתשלום הוצאות בסך 3,000 ₪ לאוצר המדינה.