ב"ל 58277-08-20

תקציר

התובעת, בעלת מאפייה עצמאית, תבעה את הנתבע מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בירי שלה כתאונת עבודה המזכה אותה בהטבות. התובעת טענה כי התקיפה התרחשה בעת שעבדה במאפייה שלה וכי התוקף התכוון לשדוד אותה. הנתבעת הכחישה את טענותיה וטענה כי לא הצליחה להוכיח שהאירוע התרחש בשל עבודתה וכי סביר יותר להניח שהמניע היה אישי. בית הדין הסכים עם הנתבעת, וציין את נטל ההוכחה המוטל על התובע כעובד עצמאי. נמצא כי גרסת התובע לאירועים הכילה סתירות מהותיות וחוסר עקביות, בעיקר בכל הנוגע לזהות היורה, המניע לתקיפה ונוכחות העובדים. בהיעדר ראיות הקושרות את הירי לעבודתה ולאור הסתירות, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. לפיכך דחה בית הדין את התביעה, וקבע כי הירי לא היה תאונת עבודה. לשני הצדדים יש 30 יום לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.