ע"א 7609/01

תקציר

המערער, ילד בן ארבע שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1999, קיבל מבית המשפט המחוזי מינויים למומחים רפואיים בשלושה תחומים. המומחים קבעו כי המערער סובל מנכויות הנעות בין 15% ל-45.6% בכל תחום התמחות. על סמך ממצאים אלה חישב בית המשפט את נזקי המערערת כתוצאה מהתאונה. חישובי בית המשפט הניחו כי השתכרותו הפוטנציאלית של המערער, החייבת במס בשיעור של 25%, תהיה שווה לשכר הממוצע במשק, ופסק לו פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, וכן בגין סיעוד ועזרה מאחרים בעבר ובעתיד. לאחר ניכוי תשלומים תכופים ואומדן קצבאות עתידיות של המוסד לביטוח לאומי, פסק בית המשפט לטובת המערערת. הן המערער והן המשיבים ערערו על ההחלטה. המערער טען כי חישוב בית המשפט לא העריך נכונה את צרכי הפיצוי שלו, ואילו המשיבים סברו כי אין יסוד להניח שהמערער היה משתכר את השכר הממוצע במשק, דבר המצביע על כך שהיה הופך ל"בחור ישיבה". ערעורו של המערער התקבל ברובו שכן השופט ריבלין הסכים כי שיעור המס ששימש לחישוב הפיצויים גבוה מדי וכי הפסיקה לעזרת הזולת נמוכה מדי. השופט ריבלין תיקן את פסק הדין כך שיוסיף לסכום הפיצוי 100,000 ₪, וקבע כי המשיבים יישאו בהוצאות המשפט של המערערת, בנוסף לשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. הערעור שכנגד נדחה, ויתר הוראות פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשמרו. השופט השופט א' ברק והנשיא השופט א' גרוניס הסכימו עם ההחלטה.