עת"מ 65525-10-21

תקציר

את העתירה, שעניינה שתי החלטות הנוגעות לבקשות העותר להיתרי בנייה, יש לדחות מכמה טעמים. ראשית, הוא חסר עקב עיכוב; ההחלטות התקבלו לפני מספר שנים, והעותרת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת להגשת העתירה במועד. שנית, העותר לא מיצה את ההליכים המנהליים העומדים לרשותו, שכן הוא לא ערער על ההחלטות בערוצים המתאימים במסגרת הזמן שנקבעה. שלישית, העותר לא פעל בתום לב; הוא הציג תיאור חלקי של העובדות, תוך השמטת מידע מרכזי בנוגע להליכים ולבנייה הבלתי חוקית שבוצעה בשטחו. יתר על כן, העותר אשם בעזרה עצמית וחסר ידיים נקיות; הוא לא הסיר את הבנייה הבלתי חוקית למרות שחתם על הסדר מותנה, ובחר במקום זאת לבקש סעד מבית המשפט. לגופו של עניין, טענות העותר אינן משכנעות; בקשותיו להיתרים אושרו על תנאי, אך הוא לא עמד בתנאים שנקבעו. בנוסף, טענתו כי העבודות פטורות מחובת היתר אינה נתמכת וסותרת את בקשותיו וקבלותיו שלו. לבסוף, בית המשפט דוחה את בקשת העותרת לכלול את הבנייה הבלתי חוקית בתכנית המתאר, שכן בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מעניק סעד כללי. נוכח ממצאים אלה, העתירה נדחית במלואה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.