מ"ת 24999-08-23

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין רצח בכוונה תחילה של בנו המאומץ, אותו גידל במשך 22 שנה. כתב האישום מפרט גם את עברו של המנוח בהתנהגות אלימה ואת האבחנות של תסמונת אלכוהול עוברית ואוטיזם. ביום הרצח יצא המנוח מהוסטל לאוטיסטים, בו התגורר, וביקר בביתו של המשיב. לאחר שיחה על התנהגותו האחרונה של המנוח, יצאו השניים ליער הסמוך לבית כדי לשוחח. שם, ירה המשיב במנוח תשע פעמים בפלג גופו העליון באקדח ודקר אותו פעמיים, חדר ללבו והביא למותו. המשיב טען להגנה עצמית, וטען כי המנוח שלף סכין והתקרב אליו בצורה מאיימת. הוא גם הצביע על מצבו הרפואי ועל עברו האלים של המנוח כגורמים התורמים למעשיו. עם זאת, התביעה הציגה ראיות הסותרות את טענת ההגנה העצמית, תוך הדגשת מספר היריות שנורו והיעדר סימני מאבק נראים לעין על גופו של המנוח. בית המשפט מצא ראיות לכאורה התומכות בטענת התביעה, וציין כי מעשיו והלך רוחו של המשיב עולים בקנה אחד עם רוב, אך לא עם כולן, דרישות ההגנה העצמית. באופן ספציפי, בית המשפט הטיל ספק במידתיות מעשיו של המשיב וביכולתו לסגת. בקשת המשיב לשחרור או למעצר בפיקוח אלקטרוני נדחתה בשל חזקת מסוכנות, היעדר חרטה והיעדר המלצה חיובית משירות המבחן. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה ואת הצורך במעצר כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, במיוחד נוכח היעדר ראיות הגנה משכנעות. משכך, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.