עת"מ 47091-01-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהועלו בעתירה המערערת על החלטת המשיב לדחות את בקשת המקלט של העותר בישראל ואת מעצרו לאחר מכן. העותר, אזרח הפיליפינים, נכנס לארץ בשנת 2004 באשרת תייר ולאחר מכן עבר לאשרת עבודה לסיעוד, שתוקפה פג מאז. העותר הגיש בקשה למקלט מדיני במאי 2010 וקיבל רישיון לישיבת ארעי תוך כדי הטיפול בבקשתו. עם זאת, השופט מצא כי טענת העותרים כי נשקפת סכנה לחייהם בארץ מוצאם אינה מבוססת ונראית כניסיון להאריך את שהותם בישראל מטעמים כלכליים. השופט ציין כי העותרים מיצה את תקופת השהייה המרבית המותרת על פי החוק הישראלי וכי בקשתם למקלט מדיני נדחתה בצדק. יתר על כן, השופט הדגיש כי העותר אינו זכאי להיות "פליט" על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951. בשל היעדר שחר וראיות מבססות, קבע השופט כי יש לדחות את העתירה על הסף, תוך שהוא דוחה את הבקשה לצו ביניים נגד הרחקה מהארץ ואת הבקשה החלופית למתן שהות להסדרת יציאתם. כמו כן, התווה השופט מסגרת לבחינת בקשות לצווי ביניים בתיקי מקלט, תוך הבחנה בין טענות חסרות שחר, טענות מהותיות וכאלו הדורשות דיון נוסף, תוך הדגשת הצורך של עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים בעלי ראיות לכאורה למצבים מסכני חיים.