ע"פ 8021/13

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו הורשע המערער במספר עבירות, בהן סיכון חיים בנתיב תנועה, נהיגה ללא רישיון, קבלת רכב שכור במרמה והחזקת קופה רושמת החשודה כגנובה, בתום מרדף משטרתי. הטענה העיקרית בערעור הייתה כי הראיות אינן תומכות בזיהויו של המערער כנהג הרכב. עם זאת, בית המשפט מצא כי קביעתו של בית משפט קמא כי עדותו של השוטר בדבר זיהויו הברור את המערער הייתה אמינה וכי תנאי הראות אפשרו זיהוי זה, הייתה מוצדקת. בית המשפט הסכים גם עם דחייתו של בית משפט קמא את טענות המערער בדבר קיומו של אדם נוסף שביצע לכאורה את העבירות, ואת חוסר העקביות בעדותו של המערער ביחס לרישיון הנהיגה שלו ולנסיבות הרכב השכור. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה הולם ותואם את מדיניות הענישה בעבירות דומות, למרות הביקורת על אי ההקפדה על הנחיות תיקון 113. גזר הדין הביא בחשבון את נהיגתו הפזיזה של המערער ועבירות חמורות נוספות. לפיכך, הערעור הן על גזר הדין והן על גזר הדין נדחה. השופט א' פוגלמן והשופטת ד' ברק-ארז הסכימו עם ההחלטה.