ע"פ 4722/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. המבקש, שהורשע בשוד בנסיבות מחמירות, ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו עד להכרעת ערעורו. גזר הדין של בית המשפט המחוזי, מיום 3.6.18, גזר על המבקש 16 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסך 15,000 ₪ לנפגע, שישולמו עד ליום 1.1.19. הערעור מתייחס אך ורק לחומרת העונש. טיעוני המבקש לעיכוב ביצוע התמקדו בטענה כי העונש מופרז. הם הדגישו את החזרת הרכוש הגנוב, את חלקם הפעוט בשוד, את היעדר ההנהגה הפלילית, את גילם הצעיר ואת נסיבותיהם האישיות, לרבות נישואיהם האחרונים ולידת ילדם הקרוב. הם גם ביקשו להשאיר את מצבם הנוכחי "מוקפא" עד להשלמת הליך הערעור. המשיב, המייצג את המדינה, התנגד לבקשה בטענה כי הסיכוי להפחתת עונשו של המבקש קלוש ביותר. הם הדגישו כי בית המשפט המחוזי כבר שקל את נסיבותיו האישיות של המבקש וגזר את דינו בקצה התחתון של הקשת. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך דבקות בעיקרון הכללי לפיו נאשם שהורשע צריך להתחיל לרצות את עונשו בהקדם, וערעור על חומרת העונש לבדו אינו מספיק בדרך כלל כדי להצדיק עיכוב. עוד ציין בית המשפט כי הסיכוי להפחתת העונש לרמה שביקש המבקש קלוש. טווח הענישה שנקבע, כפי שציין בית המשפט המחוזי, לא היה מקל כפי שייצג המבקש. בעקבות זאת הוטל על המבקש להתייצב בבית המשפט בקישון ביום 19.8.18 לצורך ריצוי עונשו. פסק הדין נחתם בהנחיות לתיאום המבקש עם הרשויות הרלוונטיות לצורך הליכי הכניסה לכלא.