רע"פ 26/97

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתה של נאוה בן-אור לעכב עוד יותר את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליה. בן-אור נידון לשלושה חודשי מאסר בפועל, שהיו אמורים להתחיל ב-23 באוגוסט 1998, ולצבור מאסר על תנאי ארוך יותר. היא ביקשה דחייה בשל בקשת חנינה תלויה ועומדת בפני הנשיא, אך בית המשפט קבע כי ככלל, עתירות מסוג זה אינן סיבה מספקת לעכב את מתן גזר הדין, למעט במקרים נדירים, ובקשה ספציפית זו אינה מציגה נסיבות מיוחדות המצדיקות עיכוב. בית המשפט שקל גם את תקופת המאסר הקצרה יחסית וקבע כי גם היא אינה מצדיקה דחייה. בעקבות זאת, החליט בית המשפט כי גזר הדין לא יעוכב עוד, ועל בן-אור להתחיל לרצות את עונשה כמתוכנן.