ע"פ 8031/10

תקציר

בערעורים על חומרת עונשן נגזרו תחילה על שתי אחיות מבוליביה, יחד עם אמן, שש וחצי שנות מאסר כל אחת על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בגין עבירות סמים. עבירות אלה כללו קשירת קשר, ייבוא והחזקת קוקאין, אותו הבריחו מבוליביה לישראל. אמם קיבלה עונש קל יותר של שלוש שנים בשל מעורבותה הפחותה והתחשבותה בילדיה בבוליביה. המערערים טענו כי שיתוף הפעולה שלהם עם הרשויות והנסיבות האישיות הקשות לא נשקלו כראוי. הם הדגישו את הפער בין גזר הדין שנגזר עליהם לבין זה של האם ושל שותף נוסף, דוד גמזו, שנידון לשמונה וחצי שנות מאסר למרות ששתק בחקירות המשטרה. בית המשפט הכיר בחומרת מעשיהם, שנתפסו כמזיקים מאוד לחברה, אך גם הכיר בצורך בעקביות בגזר הדין באותו מקרה. בית המשפט אמנם עמד על חשיבות ההרתעה מעבירות סמים באמצעות ענישה מחמירה, אך הסכים כי יש מקום להקלה מסוימת בעונש על בסיס עקרון האחידות ושיתוף הפעולה של המערערים בחקירה. לפיכך, עונשם הופחת לחמש שנים וחצי. ההחלטה לא קראה להפחתה משמעותית אלא להפחתה מתונה, שתבטיח איזון בין ענישה להגינות.