בר"ע 62249-12-14

תקציר

פסק הדין הנדון דוחה את בקשת החברה הנתבעת לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה על ידי עובד לשעבר. התובע, שהועסק כמנהל מכירות בחברה הנתבעת, טען כי פוטר במרמה מתפקידו. החברה טענה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד עם התובעת בתקופה הרלוונטית וכי לבית המשפט הישראלי אין סמכות שיפוט בינלאומית בתיק. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי טענות התובע כי החברה העסיקה אותו במשותף עם נטאפ ניגריה וכי יש לבחון את ההסכם הניגרי בבית המשפט, דבר המקם חבות כספית פוטנציאלית מצד החברה. עוד קבע בית המשפט כי במקרה זה הייתה סמכות שיפוט לבתי המשפט בישראל, בהתחשב באזרחותו הישראלית של התובע, במשא ומתן שהתנהל בישראל ובעובדה שהתכוון התובע לזמן עדים ישראלים. כמו כן, בית המשפט הדגיש את חשיבותם של שיקולים ציבוריים במתן אפשרות לתיק להתנהל בישראל, ולא לדחייתו. השופטת הגיעה למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, תוך הדגשת העדפתם של בתי הדין לעבודה להכריע בתיקים לגופו של עניין וגישה זהירה כלפי דחיית תיקים על הסף. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ואינה מחייבת פסיקת הוצאות.