פש"ר 50919-01-11

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של כל המידע הקיים והתחשבות בנסיבות הספציפיות של המקרה, החליט השופט כי יש לקבל את בקשת החייב לפשיטת רגל. מדובר בבקשה שנייה לפשיטת רגל שמגיש החייב, לאחר שפסק דין קודם דחה את בקשתו הקודמת. החלטת השופט מביאה בחשבון את השינוי בנסיבותיו של החייב מאז הבקשה הקודמת, לרבות פירעון חלק מהחובות, היעדר חובות חדשים, השתלבותו בשוק העבודה והידרדרות בריאותו. כמו כן, מדגישה השופטת כי מטרתם העיקרית של הליכי פשיטת רגל היא לאפשר את שיקומו של החייב ולאפשר לו התחלה חדשה. במקרה זה, התנהלות החייב במהלך ההליך הייתה משביעת רצון, וחלף פרק זמן משמעותי מאז בקשתו הקודמת. השופט מכיר בקשר ההדדי בין רמת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב לבין נכונות בית המשפט להעניק לו הגנה. במקרה זה, תום ליבו של החייב בבקשה הנוכחית, לצד היעדר כל אינדיקציה לניצול לרעה, מטה את הכף לטובתו. השופט מדגיש גם את אופיו החריג של תיק זה, בהתחשב בכך שהחובות הראשוניים של החייב נצברו לפני שני עשורים, והוא לא עסק לאחרונה בהתנהגות זדונית או תרמיתית. כדי להבטיח שיקום יעיל של החייב, הורה השופט להגדיל את התשלומים החודשיים לקופת הכינוס ולמנות נאמן שיסייע בניהול ההליך. ככלל, פסק הדין נועד לתת הזדמנות שנייה לחייב תוך הבטחת מיצוי מיטבי של פוטנציאל ההשתכרות של התא המשפחתי. ההחלטה התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק, תוך מתן עדיפות לתכלית השיקומית של הליכי פשיטת רגל, ובהתחשב בנסיבות הייחודיות של המקרה.