עת"מ 1751/07

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה ומורה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבת ים לאשר הפקדת תכנית פיתוח קרקע מסוימת, בכפוף ליישום דרישות משרד התחבורה. ענייננו במקרקעין שבבעלות העותרת מס' 1, אשר לגביה ניסתה העותרת מס' 2 ללא הצלחה לקבל אישור לתכנית שתשנה את ייעוד הקרקע ממרכז עסקים ובילוי לתחנת דלק סוג ב'. הוועדה המקומית דחתה פעמיים את התכנית בטענה שאינה תואמת את תמ"א 18, וכי תחנת הדלק המוצעת קרובה מדי לבתי מגורים ולמוסד ציבורי. מאוחר יותר פסקה ועדת הערר לטובת העותרים והנחתה את הוועדה המקומית לאשר את התכנית לשיקוע, שכן מצאה כי הוועדה הפעילה את שיקול דעתה באופן לא שוויוני במקרה זה בהשוואה למגרש סמוך דומה (תכנית 439). אולם, הוועדה המקומית סירבה להיענות להחלטה זו, מה שהוביל את העותרים להגיש עתירה לבית המשפט. פסק הדין מצדד בעותרים ומציין כי סירובה של הוועדה המקומית לקיים את החלטת ועדת הערר מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק ועולה כדי אפליה. בית המשפט מורה לוועדה המקומית לאשר את התכנית ולשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.