ע"פ 10118/05

תקציר

המערער זוכה מאשמת עבירת מין מחמת ספק, ולאחר מכן ביקש מבית המשפט פיצויים לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בנימוק שהזיכוי מוטל בספק ובקיומן של עילות להאשמה. המערער ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לדברי בית המשפט העליון, התנאים לפי סעיף 80(א) הם נפרדים ואינם מצטברים, אך אף אחד מהם אינו חל במקרה זה. הראיות התומכות בכתב האישום היו סבירות, כלומר לא היה חוסר בסיס להאשמה. זאת ועוד, נסיבות המקרה, לרבות אופי הזיכוי והשפעתו על המערער, לא הצדיקו פיצוי. בית המשפט העליון הדגיש כי החלטת בית המשפט המחוזי מנומקת היטב ומכבדת את גבולות שיקול הדעת השיפוטי, ולכן הערעור נדחה.