ת"א 37087-02-22

תקציר

התובעת, שהיא בנקאית בכירה, תבעה את הלקוח שלה, הנתבע, להחזר הלוואה בסך 2.5 מיליון ₪ שלטענתה נתנה לו. לטענת התובעת, מטרת ההלוואה הייתה שהנתבע ירכוש חלקת קרקע הצמודה לקרקע שבבעלות אחותו של הנתבע. התובע ביקש סעד זמני בדמות צו האוסר על הנתבע לפנות את החלקה עד תום ההליכים המשפטיים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיו הקודמות של התובע לסעד זמני כנגד הנתבע בזו אחר זו. התובעת ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי ובית המשפט קיבל את בקשתה למתן צו עיקול זמני על רכוש הנתבעת. בית המשפט קבע כי התובע הביא ראיות מספיקות לכך שלא מדובר בתביעה ריקה מתוכן, וכי קיימת שאלה רצינית שיש לתת עליה את הדעת, ובכך מקיים את התנאי הראשון לסעד זמני. עוד מצא בית המשפט כי התובעת קיימה את התנאי השני, אשר חייב אותה להוכיח חשש כי ללא הסעד הזמני ייפגע ביצוע פסק הדין. השופט ציין כי הנתבע לא הוכיח די הצורך את איתנותו הפיננסית, וכי המסמכים שהציג בנוגע למצבו הכלכלי, לרבות דפי חשבון בנק, תלושי משכורת ודוחות חברה, לא הצביעו על כך שיוכל לפרוע לתובעת אם תזכה בתביעה. נהפוך הוא, השופטת הביעה חשש מהירידה בהכנסות ומהגידול בהוצאות כפי שעולה מדו"חות החברה, ומחוסר הבהירות לגבי זכויותיו של הנתבע בדירת הוריו. באשר לתנאי השלישי קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת התובע. בית המשפט ציין כי התביעה העיקרית בתביעה היא להשבת כספי הכספים, והסכמה להמרת בטוחות עשויה לבחון אופציה מידתית יותר עבור הנתבע. למרות שהנתבע יזם הליך תכנוני לנכס, בית המשפט מצא כי הטלת צו אי-דיספוזיציה לא תפגע בבקשתו התכנונית, מה גם שהתובע הסכים לאופציות בטוחות חלופיות. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הסעד הזמני מותנה בכך שהתובע ימלא דרישות מסוימות עד למועד שנקבע. תנאים אלה כללו חתימת התובע על התחייבות אישית, תצהיר, ערבות צד ג' והפקדת מזומן או ערבות בנקאית. בית המשפט הורה כי אם תנאים אלה לא יתקיימו, הסעד הזמני יפקע ללא צורך בהחלטה נוספת.