ע"פ 2017/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על הרשעה בגין אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה. גרסתו של המערער לאירועים נתמכה בשני עדים, ואילו עניינו של המשיב נתמך על ידי שני שוטרים והולך הרגל הנוגע בדבר. השופט שדן בערעור קבע כי גרסת האירועים שהציגו המערער ועדיו מהימנה יותר. השופט ציין מספר סתירות בעדויות עדי המשיב. כך למשל, שני השוטרים שהיו עדים לאירוע עמדו במקומות שונים והיו בעלי השקפות שונות על האירועים, מה שיצר ספק לגבי יכולתם לראות את האירוע בבירור. השוטרים אף מסרו עדויות סותרות על תגובתו של הולך הרגל כאשר נתקל ברכבו של המערער. זאת ועוד, השופטת ציינה כי גרסאות עדי המשיב סותרות זו את זו ואת אלה של המערער ועדיו בכל הנוגע לפרטים מרכזיים. השופט מתח ביקורת על טיפולו של בית משפט קמא בסתירות שבעדויות, וציין כי לא הצליח להסביר כראוי את נימוקיו לקבלת גרסת המשיב. עוד ציין השופט כי בית משפט קמא פסל באופן פסול את עדי המערער כחסרי אובייקטיביות רק משום שהכירו את המערער. נוכח ליקויים אלה, קיבל השופט את הערעור, והמערער זוכה.