ת"א 3232/01

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שני הסכמי קומבינציה הנוגעים לזכויות בנייה על פיסת קרקע בירושלים. ההסכם הראשון, בין התובע פנחס לבין הנתבעים נור, חייב את פנחס לבנות שתי דירות על הגג, ובתמורה רכש פנחס מחסן, מחצית משטח הגג וזכויות בנייה מנור. ההסכם השני, בין התובעים פנחס, שותפו אלמקייס והנתבע כהן, כלל רכישת זכויות בנייה מכהן לבניית קומות נוספות. עם זאת, בין היתר בשל חילוקי דעות על מיקום הכניסות והמדרגות, בוטל הסכם נור, מה שהוביל לתביעה הנוכחית. התובעים תבעו הן את נור והן את כהן, בטענה כי ביטלו את ההסכמים ללא הצדקה. נור תבע פיצויים מפנחס בגין הפרת חוזה. מנגד, טען כהן כי ביטול ההסכם השני היה כדין, שכן התובעים לא הצליחו לקבל היתר בנייה בתוך פרק הזמן שנקבע. פסק הדין, שהושג באמצעות הסכם פשרה בין הצדדים, קובע כי פנחס הפר את הסכם נור והתובעים הפרו את הסכם כהן. כתוצאה מכך נפסק לנור פיצוי מוסכם של 17 אלף דולר מפנחס ואלמקייס, שישולמו בשקלים לפי השער היציג. סכום זה כפוף להבדלי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה שכנגד. בנוסף, על כהן להשיב לאלמקייס 168,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בגין זכויות הבנייה שנרכשו ממנו, בניכוי 7,500 ₪ בגין הוצאות פרוצדורליות. בית המשפט נעתר גם לבקשתה של נור להטיל עיקול על הסכום שכהן חייב לאלמקייס, סכום השווה לסכום שאלמקייס חייבת לנור. תוקפה של ההחלטה החל מיום 29.4.2004 ולא יידונו טענות נוספות בהיעדר ראיות חדשות.