דב"ע נא/160 - 3

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין עובד (המשיבה) לבין מעסיקו, הבנק, בנוגע לחישוב תוספות פנסיה צמודות לשכרו של מנכ"ל הבנק. הבנק הסכים להשלים את הפנסיה של המשיב עד 70% משכר המנכ"ל, המחושב על פני 12 משכורות בשנה, ללא תנאים נוספים. תנאי חוזה מכללא חייב מנגנון לאימות ההפרשים שהבנק משלם. המשיבה מילאה תפקידים בכירים בבנק, תוך טיפוח אמון בתחשיבי הבנק, אך לא ביררה את החישובים במשך שנים. בסופו של דבר ביקשה המשיבה נתונים מקיפים על שכרו של המנכ"ל ותנאיו הנלווים, אך הבנק טען כי הדבר לא היה חלק מההסכם המקורי. בית המשפט פסק תחילה לטובת המשיבה, וחייב את הבנק בתחשיב שכר, אך על כך הוגש ערעור. הערעור הטיל ספק בנחיצותה של חשיפת נתונים נוספים, במיוחד כאשר למשיבה כבר היה מידע משמעותי מדיווחים פומביים. בית המשפט הכיר בזכות הציבור לדעת על פעולות הבנק אך הדגיש את האיזון בין זכות המשיב למידע לבין אינטרס החיסיון של הבנק. בסופו של דבר, פסקה ערכאת הערעור לטובת הבנק וביטלה את פסק הדין החלקי המחייב גילוי מידע רב בשל חוסר הצדקה ודיוק בבקשות המשיבה. התיק הועבר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים כדי לקבוע אם המשיבה קיבלה את סכום הקצבה הנכון, בהתבסס על נתונים הזמינים לציבור, תוך מתן הסברים מפורטים משני הצדדים על אי התאמות. בנוסף, התעוררו סוגיות הנוגעות לניהול המשפט, עם חשש לטיפול בחקירה נגדית בבית המשפט המחוזי, אך התיק לא הועבר להרכב אחר. במסגרת פסק הדין חויבה המשיבה בהוצאות משפט.