בש"פ 7194/97

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לעצור את המערער עד לתום ההליכים באישומים של קשירת קשר לביצוע פשע, שידול לרצח, ניסיון רצח והחזקת נשק שלא כדין. המערער חלק על קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו. בית המשפט הבהיר כי בדיוני הארכת מעצר לא נבחנת מהימנותם של עדים; במקום זאת, נבחן האם הראיות נעדרות סתירות מהותיות או פגמים לוגיים שיערערו את משקלן. בית המשפט מצא את עדויותיהם של שני עדי מדינה, שניר וטומי, מספיקות כדי לתמוך בהאשמות, למרות טענות ההגנה על פגמים בהסכמי חסינות וחשיפת עדויות. בית המשפט הכיר בכך שהענקת חסינות לעדי מדינה היא כלי הכרחי במאבק בפשיעה המאורגנת. למרות שהיו ערעורים לדחות את עדותו של טומי בשל היותה נגועה בכפייה לכאורה ובחשיפה לעדותו של שניר, דחה בית המשפט טענות אלה ולא ציין כל פגם משפטי מובנה בעדותו של טומי. בית המשפט הדגיש כי סוגיות של אמון ומהימנות ייבחנו במהלך המשפט ולא במהלך דיוני הארכת מעצר. עוד הוסבר כי עדי מדינה יכולים לאשש זה את עדותו של זה כסיוע, בתנאי שהן מגיעות ממקורות עצמאיים ועומדות בדרישות ראייתיות ספציפיות. בית המשפט קבע כי קיים סיוע סביר ממקורות עצמאיים לתמיכה בטיעוני התביעה. לפיכך נדחה הערעור על המעצר.