ת"א 1398-01-09

תקציר

פסק הדין מקבל את הסעד המבוקש בתביעה, ומורה על ביטול הערת האזהרה שרשמה הנתבעת על מקרקעי התובעים על סמך פסק דין קודם. פסק הדין הקודם לא קבע זכויות כלשהן למי מהצדדים, והוא החזיר את תביעת הנתבע לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. הערת האזהרה הורתה למחוק משום שהתובעים לא מינו את הוועדה כשלוחיתם, ולכן פעולות הוועדה, לרבות ההסכמה לערר, לא חייבו את התובעים. טענת התובעים כי הוועדה לא ייצגה אותם בהליכי הסדר המקרקעין התקבלה על ידי בית המשפט. ההבחנה נעשית בין ייפוי כוח לעסקאות לבין ייפוי כוח להליכים משפטיים; האחרון דורש אישור מפורש, שלא הוצג במקרה זה. עוד קבע בית המשפט כי סמכותה של הוועדה מוגבלת להליכי הסדר מקרקעין ואינה משתרעת על ויתור על זכויות מחוץ להליכים אלה, במיוחד לאחר שהסתיימו. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהתובעים הסכימו לכך שהוועדה תייצג אותם או שהם אישרו בדיעבד את פעולות הוועדה. ההחלטה מבהירה כי תביעת התובעים אינה ניסיון להפוך את פסק הדין הקודם אלא לפרשו נכון, ולמחוק את הערת האזהרה שנרשמה כנגד רכושם. לבסוף חויבה הנתבעת לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין, בסך 17,700 ₪.