ע"ע 1218/02

תקציר

במקרה של שבעה פועלים סינים שהועסקו על ידי חברת בנייה ישראלית, חברת א. דורי, באמצעות קבלן משנה סיני, מצא בית המשפט הפרה של שיטת תשלום השכר, בניגוד לחוקי העבודה בישראל. החברה הסינית הביאה עובדים לישראל במסגרת הסכם, ופיקחה עליהם בזמן שא. דורי הופיע כמעסיק שלהם. השכר הופקד בחשבונות בנק אך נסוג מיד על ידי הנציג הסיני, בניגוד לחוקים המחייבים תשלום שכר ישירות לעובדים. טענות ההגנה של א. דורי, בטענה לאי ידיעת הפקדת שכר נדחו. בית המשפט קבע כי העובדים לא תוגמלו כראוי, שכן הסדרי התשלום שללו מהם את זכויותיהם על פי החוק הישראלי, לרבות שעות נוספות ודמי חגים. למרות שהעובדים הועסקו תחת מערכת התואמת את הנורמות הסיניות, הדבר נחשב פסול בישראל. המערערים היו זכאים אפוא לשכר שלא שולם, פיצויי פיטורים ופיצויים אחרים. השופטים הדגישו את חשיבות ההקפדה על חקיקת המגן המקומית, והדגישו כי עובדים אינם יכולים לוותר על זכויות המוגנות בחוק ללא קשר להסכמתם לתנאים שונים. פסק הדין הדגיש את חובתו של מעסיק להבטיח יחס הוגן ושכר הולם, במיוחד בהקשרים של עובדים זרים בהסדרי העסקה מורכבים. העתירה התקבלה, העניקה לעובדים את התשלומים המגיעים להם, וקבעה תקדים נגד יבוא מבני העסקה זרים הפוגעים בהגנות על עובדים ישראלים.