ע"ו 26111-11-22

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה הדוחה תביעה להכרה במותו של חייל מקורונה כמחלת שירות לפי חוק משפחות חיילים שנהרגו בקרב (שכר ושיקום). הערעור התקבל, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר נדחתה. הגדרת "מחלת שירות" על פי החוק, שנכנסה לתוקף בשנת 2017, מפרטת את המחלות המזכות בהן ואת הנסיבות שבהן נדבקו. הקורונה אינה עומדת בקריטריונים שכן היא אינה אחת המחלות המנויות ולא נוספה על ידי שר הביטחון. רשימת המחלות סגורה, ובית המשפט אינו יכול להוסיף לה מחלות באופן שרירותי, שכן סמכות זו נתונה אך ורק לשר הביטחון בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכנסת. כוונת המחוקק הייתה לצמצם את ההכרה במחלות ובפציעות של בני שירות קבע ולהורות להם לתבוע פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. התפרצות המגפה אולי לא נחזתה בעת חקיקת החוק, אך ההליך הנכון הוא לפנות למשרדים הרלוונטיים ולבקש תיקון, ולא דרך מערכת המשפט. השופטים מביעים אהדה להפסדו של המשיב אך מקבלים את הערעור, מותירים את החלטת הערכאה הנמוכה על כנה, ואף אחד מהצדדים אינו נדרש לשלם הוצאות.