ערר 8027/12

תקציר

הערר, שהוגש בעילה של חריגה מסמכות השמאי המכריע, נדחה על ידי ועדת הערר. הוועדה קבעה כי חובתו של השמאי המכריע היא לבחון את כל התוכניות הקשורות לקרקע באופן עצמאי ולהוציא שומה המשקפת את ההשבחה בנכס בכללותו. זאת, כדי למנוע הסכמים פסולים בנוגע להיטל ההשבחה בין הוועדה המקומית לבין הנישום. השמאי אינו מחויב לטענות או לנתונים המוצגים על ידי הצדדים ועליו לערוך בדיקות משלו כדי להגיע למסקנה אמיתית. הוועדה הדגישה את ייחודו של תפקידו של השמאי המכריע, שנבחר באמצעות דרישות אתיות ומקצועיות מחמירות, להבטיח מנגנון מקצועי, אובייקטיבי ונטול פניות לקביעת היטל ההשבחה. פסקי הדין הקודמים, התומכים בהחלטה הנוכחית, מדגישים כי לשמאי יש סמכות וחובה לקבוע את ההיטל על פי שיקול דעתו העצמאי, גם אם הוא מביא לסכום גבוה יותר ממה שדרש בתחילה. הדבר מבטיח כי הוועדה המקומית תגבה מס ריאלי שאינו מבוסס על הסכמים שאינם משקפים את ההשבחה בפועל בנכס. תיקון 84 לחוק התכנון והבניה תומך בגישה זו. משכך, הגיעה הוועדה למסקנה כי השומה המכרעת נערכה כראוי, והערר נדחה.